כלב חדש בבית: הוראות הפעלה
מדריך למאמצים מאת צער בעלי חיים רמת גן והסביבה

כתבו: מורן כהן, אסף שור, ענת ווליניץ


רבים טועים לחשוב שבחירת הכלב קשורה בעיקר לגודל הדירה – כלב קטן לדירה קטנה וכלב גדול לבית גדול. אבל כלב משפחתי יש לבחור לפי מזגו,
לא לפי גודלו. יש לא מעט כלבים קטנים ונמרצים להפליא, שזקוקים לבית גדול ולחצר. יש לא פחות כלבים גדולים שישמחו לרבוץ כל היום
בסלון ולהתחזות לשטיח. בבואכם לבחור כלב, בקשו קודם כל מידע לגבי מזגו ולגבי רמת האנרגיה שלו. אם אתם נעדרים הרבה מן הבית או שיש לכם בית קטן במיוחד, בחרו כלב רגוע. אם אתם משפחה פעילה ונמרצת, בחרו כלב פעיל. זכרו: כלב בוחרים לפי התאמתו לאורח חייכם, לא לפי מספר המטרים הרבועים של הדירה שלכם.

חשוב מאוד לזכור: אימוץ כלב הוא ראשיתה של מערכת יחסים ארוכה, שיש בה הרבה שמחה והרבה אחריות.
אי-אפשר "להביא כלב לילדים". כלב הוא בן משפחה של כל המשפחה. הוא אינו צעצוע. הוא בעל חיים שנקשר לסביבתו ולחבריו ללהקה – אנושיים, כלביים ואחרים. הוא בעל חיים שצריך לאכול, להתרועע, לצאת לטיול. אימוץ כלב הוא לקיחת אחריות עליו ועל רווחתו למשך כל ימי חייו. ילדים יכולים לאהוב את הכלב, לשחק איתו ולסייע בטיפול בו, אבל לא הוגן ובלתי אפשרי לדרוש מהם לשאת באחריות הזו. הוא יכול להיות החבר הכי טוב שלהם, אבל האחריות על הטיפול בו היא בידיכם. רוצים ללמד את הילדים אחריות מהי? תנו להם דוגמה אישית.

המדריך שלהלן מכיל עצות, כללים והצעות לבעלי כלבים, וניתן לראות בהם 
מבוא לנושאים הבאים:
  • פרווה וטיפוח;
  • מזון;
  • התנהגות ובעיות התנהגות;
  • חינוך לצרכים;
  • שפת הגוף של כלבים;
  • ביטחון, רווחה ובטיחות;
  • בילויים ביחד ולחוד.
בהצלחה,
ואל תשכחו את הדבר החשוב ביותר:
לגדל כלב זה הכי כיף בעולם!




פרווה וטיפוח

טיפוח
הברשה תכופה, במברשת המתאימה לסוג הפרווה, אינה רק ערובה נגד יערות פרא של שערות על הרצפה והשטיחים, אלא גם אמצעי מצוין לחיזוק הקשר ביניכם לבין הכלב, הכנה טובה למגעם של הווטרינר או הווטרינרית, צעד מנע נגד טפילים למיניהם, ואפילו אמצעי יעיל לאבחון מוקדם של בעיות רפואיות.
בניגוד להברשה, שיש לבצע בתדירות גבוהה, כלב זקוק למקלחת רק אחת לכמה חודשים – וגם אז, אך ורק בשמפו מיוחד לכלבים. מקלחות תכופות מדי גורמות להרס השכבה השומנית הטבעית שעל העור, המגינה מקור ומחום, וגורמות לכלב להסריח.

תספורת
משום שיש סוגים רבים ושונים של פרווה, המתאימים לסוגים שונים של מברשות ומחייבים סוגים שונים של תספורות, כדאי להתייעץ עם ספר כלבים מקצועי – ובפירוש לא לנסות לספר את הכלב בעצמכם בבית. מכונות תספורת של אנשים אינן מתאימות לכלבים, וגילוח קרוב מדי מסכן את הכלב; הפרווה מגינה על העור מפני נזקי השמש והקור, ולכן גם במקרה של גילוח פרווה יש לבקש מספר הכלבים שלכם להשאיר לפחות סנטימטר ממנה (באותה הזדמנות בקשו ממנו לא לגזור את השפם – הכלב צריך אותו).
עם זאת, במקרה של התפתחות ראסטות או הצטברות של לכלוך באזור האוזניים, איבר המין ופי הטבעת, בהחלט אפשר לגזור את הפרווה שם בעצמכם. יש להשתמש במספריים קהות (מספרי ציפורניים של תינוקות, למשל) ולעשות זאת בזהירות רבה מאוד.


קרציות ופרעושים
יש בשוק סוגים שונים של שמפו לטיפול בפרעושים וקרציות, וניתן להשתמש בהם לפי ההוראות (אך לזכור כי מקלחת מומלצת רק אחת בכמה חודשים).
כדי למנוע אי-נוחות מכם ומן הכלב שלכם, וכן להימנע מעודף מקלחות, מומלץ מאוד להשתמש באמפולות ייעודיות ובקולר נגד קרציות. ניתן למצוא גם תכשירים טבעיים.
במקרה שמצאתם קרצייה על הכלב, אל נא תעקרו נטוע! חלק מן הקרצייה עלול להישאר בתוך העור ולגרום זיהום. במקום זאת, הזליפו עליה מעט שמן פרפין. בתוך כמה דקות תוכלו לשלוף אותה בקלות.




מזון

איך בוחרים אוכל?
למעט מקרים של מזונות רפואיים או דיאטתיים בהמלצת וטרינר, הדרך הטובה ביותר לבדוק מזון היא לפי רשימת המרכיבים, המפורטים לפי חלקם היחסי – מן המרכיב שחלקו הגדול ביותר ועד המרכיב שחלקו הקטן היותר. רצוי שהרכיב הראשון ברשימה יהיה בשר או עוף ולא תירס או אורז (לא, "שיירי עוף", הרשומים לפעמים כרכיבי "by product". אלה אינם עוף, אלא שאריות בלתי מזינות בעיקרן ככרבולות וציפורניים).
כשהכלב אוכל טוב, הצואה שלו מוצקה ונוחה לאיסוף, והפרווה מלאה ומבריקה.

לצד ההתאמה של המזון לגיל הכלב – מזון גורים, מזון בוגרים או מזון קשישים – יש להתאים את כמות המזון למשקל גופו של הכלב, לפי ההנחיות המפורטות על האריזה. את הכמות הרשומה יש לחלק לפי מספר הארוחות ביום. גורים זקוקים לארוחות רבות, אך רוב הכלבים הבוגרים ישמחו גם בשתי ארוחות.

בכל הנוגע לאיכות המזון, חשוב לציין שהשוק מלא במזונות רבים והפרשי המחירים ביניהם גדולים – אך לא גדולים כפי שניתן להתרשם ממחירי השקים עצמם. אוכל איכותי אמנם עולה יותר, אך הכלב אוכל ממנו פחות: הוא זקוק לפחות ממנו כדי לשבוע ולספק את צרכיו התזונתיים (ניתן להשוות זאת לג'אנק-פוד לעומת אוכל עם סיבים תזונתיים: בורקס אמנם זול, אבל זמן קצר לאחר שתאכלו אותו כבר תהיו שוב רעבים. לעומת זאת, מזון בריא ויקר יותר ישאיר אתכם שבעים לאורך זמן). כלומר, בחישוב שנתי, מזון איכותי ויקר לא עולה לכם בהכרח יותר מן המזון הירוד והזול.

חשוב לזכור: מים צריכים להינתן בלא הגבלה. מדי יום יש להחליף אותם, ומדי כמה ימים יש לרחוץ את הקערה היטב.


מזונות מזיקים או מסוכנים לכלבים
בשום פנים ואופן אין לתת לכלבים תבלינים ומזונות מתובלים, מוצרי חלב (מלבד קוטג' ומוצרים מחלב עיזים), שוקולד, ענבים, צימוקים, קפאין, סוכר, עצמות עוף מבושלות, עצמות דגים, עצמות בקר קטנות או חדות, בצל, שום, ברוקולי, בצק, אגוזי מקדמיה, גבינות עבשות ומזונות מעופשים, אלכוהול, זרעי תפוחים, פירות טרופיים, קסיליטול (ממתיק מלאכותי) וכמובן תרופות של בני אדם, ללא הוראת וטרינר (אקמול, למשל, יכול להרעיל כלב).





התנהגות ובעיות התנהגות

בעיות התנהגות רבות – נבחנות, לעסנות הרסנית, פחדנות, יללנות, תוקפנות וכן הלאה – הן סימנים לכך שהכלב מצוי במתח או תסכול. ההתנהגויות כאלה הן דרכו של הכלב לפרוק אותו. כמעט בכל אחת מהן אפשר לטפל באופן נקודתי וסימפטומטי, אבל במקרים רבים לא די בכך, והכלב רק ימצא דרך אחרת לפרוק את המתח. סביבה שלווה ובטוחה, פעילות גופנית ומנטלית, עקביות מצדנו והבנתם של חוקי הבית יספקו מענה מתאים לצרכיו הנפשיים והגופניים של הכלב – ויבטיחו פתרון נכון וארוך טווח למגוון בעיות אפשריות. לשם כך אפשר גם להסתייע במעורבותם של מאלף או מטפל התנהגותי.
כדי לנתב את ההתנהגות של הכלב שלכם בכיוונים שיועילו גם לכם וגם לו, חשוב לזכור כי כמו כל בעל חיים אחר, ובני-אדם בכלל זה, גם כלבים יעדיפו לאמץ התנהגויות שהשתלמו להם ולזנוח התנהגויות שלא השתלמו. הכלב נובח כדי לקבל תשומת לב? כל תשומת לב מצדכם רק תלמד אותו שכדאי לו להמשיך, אך אם תתנו לו תשומת כשהוא רגוע ויושב בשקט – תמצאו שיש לכם בבית כלב מנומס מאוד

מה כלבים רוצים?
לפעמים כלבים אוהבים להתכרבל ולקבל תשומת לב, אבל הם לא תמיד מעוניינים אך ורק בכך. לפעמים מה שהם רוצים הוא משחק בכדור או חטיף מעניין. לפעמים הם רוצים להגיד שלום לאיש שבמדרכה ממול ולפעמים הם מושכים חזק כי הם רוצים לרדוף אחרי חתול, כי הם ממהרים לגינת הכלבים או כי במרחק יש משהו שהם פשוט חייבים להריח מקרוב. כל הדברים האלה, אשר כלבים רוצים במצבים שונים, נקראים "חיזוקים" – ואפשר להשתמש בהם כדי לתגמל אותם על התנהגויות שאנחנו אוהבים.

להגיב מיד: חוק שלוש השניות
חשוב במיוחד לזכור: כלבים אינם בני אדם, ותפיסת הסיבה-ותוצאה שלהם שונה משלנו.
למעשה, כלב אינו מסוגל לקשר בין מעשה לתוצאה אם עברו ביניהם למעלה משלוש שניות. חזרתם הביתה וגיליתם שהכלב עשה משהו אסור? מאוחר מדי להגיב. יש להגיב באופן מיידי על כל התנהגות שתרצו לחזק (באמצעות פרסים ופינוקים) או להכחיד (באמצעות התעלמות ועצירה רגועה של ההתנהגות).
אם עברו יותר משלוש שניות, אין טעם להגיב. הכלב יקשר את תגובתכם לכל דבר אחר שעשה באותו רגע; הוא ודאי ילמד משהו, אבל לא מה שרציתם שילמד.

הכלב העירוני וה"להקה" הביתית

הכלבים אמנם התבייתו לפני דורות רבים וחיים לצדנו כבר שנים ארוכות, אבל הם עדיין בעלי צרכים דומים לכל חיה בטבע. טבעי להם ללעוס מה שנמצא לידם, לאכול מכל הבא ליד, לחיות ללא רצועה וקולר, בלי כבישים שאסור לרדת אליהם, ללא קירות מסביב ולהיות תמיד ביחד עם חברי הלהקה שלהם. לכן יש ללמד את הכלב מה מותר ומה אסור, ולהרגיל אותו בהדרגתיות לדברים שקשה לו איתם. כלבים הם חיות מאוד סתגלניות, וכשהם מבינים מה מצופה מהם, הם יבצעו אותו בשמחה!

כלבים הם גם חיה חברתית מאוד, הזקוקה להכוונה והנהגה, ובהעדר כזו הם נוטים להיות מתוחים ומבולבלים. כדי לחיות בשמחה ובשלווה, גם הכלב שלכם צריך לדעת שהוא יכול לסמוך עליכם בבית וברחוב. להיות מנהיג לא אומר להיות כועס וצועק. נהפוך הוא: כלבים מכבדים הרבה יותר עקביות, רוגע ושלוות נפש. לכן, החליטו מה הם החוקים שחשובים לכם ולמדו את הכלב להבין וליהנות מהביצוע שלהם.
אם הכלב שלכם עושה קצת צרות, כנראה שהוא לא מבין מה ביקשתם וכדאי להיעזר במאלף או מאלפת מקצועיים.

"אלי"
הפקודה "אלי" היא אחד הדברים החשובים ביותר שיש ללמד את הכלב שלכם. היא יכולה להציל את חייו במקרה שישתחרר מהרצועה בזמן טיול, למשל.
כצעד מקדים ללימוד, הקפידו שהקִרבה אליכם תהיה הדבר הנעים ביותר בעולם עבורו – הבטחה תמידית של ליטופים ותשומת לב. אחר כך, כדי ללמד את הפקודה עצמה, הצטיידו בחטיפים או בנקניקיות עוף (לא מתובלות) שנחתכו לקוביות קטנות. התחילו באזור שקט ונקי מגירויים מסיחי דעת. קראו לו בשמו והוסיפו "אלי!", וכשהוא מגיע, תנו לו משהו טעים. אחרי שבוע של ביצוע מושלם, אפשר לעבור לחיזוק חלקי: לתת צ'ופר פעמיים מתוך שלוש פעמים של ביצוע הפקודה, אז פעם אחת מתוך שלוש, וכן הלאה במשך כשבוע – אבל תמיד להמשיך ללטף ולשבח כשהוא מגיע אליכם.


משחקי נשיכה ונשכנות גורים
הפה הוא אחד מאמצעי ההבעה המרכזיים של הכלב. הוא נובח, טועם, וכבר בגיל הינקות כבר משחק באמצעותו עם כלבים אחרים. אלא שהעור שלנו, בניגוד לזה של הכלבים, אינו מתאים לנשיכות המשחק האלה. אם תרבו לשחק עם הגור או עם הכלב הבוגר במשחקי נשיכות, תעודדו את הנטייה הזו. כדי ללמד את הכלב לא לנשוך אתכם במשחק, אל תרבו בנפנופי ידיים מול פניו, כאשר הוא נושך אתכם חזק, ציווחו צווחה מכל הלב, משכו בזריזות את הידיים שלכם אל מאחורי הגב ואל תיצרו קשר עין למשך כשלושים שניות. כשהוא נרגע ומרפה מכם, הציעו לו חלופה רצויה – כמו משיכה בחבל צעצוע או לעיסה של עצם.
ההתנהגות כזו מבהירה לגור ש"אם אתה משחק ככה – אנחנו בחוץ!". אם תתמידו בטכניקה הזו ותבצעו אותה בעקביות, הגור שלכם ילמד שהנשיכות אינן מקובלות עליכם. נוסף כך, גורים, בדומה לתינוקות, לא תמיד מסוגלים לשלוט בעצמם. לכן, כשהגור שלכם מלא באנרגיות ויש תחושה ש"אין עם מי לדבר", הוציאו אותו לפרוק אנרגיה בחוץ, בריצה ומשחק. כשהוא יהיה רגוע יהיה לו קל יותר להקשיב לכם.


צעצועים
כלב משועמם הוא כלב שימצא לעצמו מוקדי עניין בדמות קירות לעיסים, רהיטים הריסים ונעליים אהובות.. כדי להגביר את העניין שלו בהם, השאירו רק אחד או שניים זמינים לו והחליפו ביניהם מדי כמה ימים.


עצם בקר כפתרון לבעיות עזיבת הבית
מעטים הכלבים שיסרבו להתעסק ארוכות בעצם בקר טרייה. לצד התעסוקה וניקוי השיניים, היא גם טעימה בהרבה מנעליים, רהיטים וקירות, ולכן מומלצת במיוחד לכלבים בעלי נטיית כרסום הרסנית.
כדאי לרכוש עצם ירך מנוסרת משני צדדיה, להרתיח לא יותר מארבע דקות (כדי שלא תתרכך ותסכן את הכלב בשבבי עצם חדים בקיבה), להגיש כשיוצאים מהבית ולשמור אותה במקפיא כשחוזרים. כשהיא מתרוקנת ממח העצם, אפשר למלא אותה בנקניקיות, גבינת קוטג' ומאכלים מותרים אחרים, ולהשאיר במקפיא במשך הלילה. לאחר אכילת העצם, צואתו של הכלב תהיה בהירה וסידית – זה בסדר. שימו לב שהעצם אינה גורמת לו לשלשול או עצירות, ואם כן, הימנעו משימוש בה עד שתתייעצו עם וטרינר.


למה הכלבים מחבלים לכם בנעליים ובכביסה המלוכלכת
אתם המשפחה של הכלב שלכם, והיעדרותכם מהבית יכולה בהחלט לעורר געגוע ואף מצוקה ממש. מבחינת הכלב עצמו, אחת הדרכים להקל על המצוקה הזו היא התעסקות בדברים שנושאים את הריח שלכם – ובייחוד נעליים וכביסה מלוכלכת. כדי למנוע לעיסה של הנעליים החביבות עליכם, השאירו אותן בארון ותנו לכלב צעצועים אחרים שמעניינים אותו. כמו כן, כלבים אינם יודעים להבדיל בין הנעליים הישנות שוויתרתם עליהן לבין הנעליים החדשות והיקרות שקניתם רק לפני שבוע. לכן מומלץ לא לתת להם נעליים משומשות, וגם לא צעצועים שעשויים מחומר זהה לזה של חפצים אחרים היקרים ללבכם.


"הכלב שלי רק רואה אותי – מיד משתין!"
אם הכלב משתין כשהוא רואה אתכם, סביר להניח שהוא סובל מבעיה של השתנה כניעתית או השתנה מהתרגשות. אל תכעסו עליו – זה רק יחמיר את המצב. כשאתם חוזרים הביתה, התעלמו ממנו עד שהוא נרגע; כל תגובה נרגשת מצדכם רק תחזק את ההתרגשות שלו. במקרה הצורך, פנו למאלף כלבים שיסייע לכם לפתור את הבעיה הנפוצה הזו.


"הכלב/ה המסורס/מעוקרת שלי מנסה להזדווג עם הכלב של השכנים, ואז עם השכנים!"
יצר המין של הכלבים אינו דומה לזה שלנו, וכלבים מסורסים וכלבות מעוקרות אינם מרגישים בהיעדרו. כלב או כלבה שסורסו או עוקרו עשויים עדיין להפגין התנהגות שאנחנו מפרשים כהתנהגות מינית, כלומר, כניסיון להזדווג עם כלבים אחרים ועם רגליים של אנשים. זו אינה התנהגות מינית, אלא התנהגות חברתית שנועדה להסדיר עניינים בינם לבין עצמם. אין סיבה להיות נבוכים ואין צורך להתערב כשמדובר במשחק בין כלבים, אך רצוי למנוע זאת כשמדובר על רגלי אנשים.






חינוך לצרכים


בימים הראשונים של הכלבלב אצלכם, יכול מאוד להיות שהוא יעשה צרכים בבית, משום שהוא עדיין אינו מבין איפה הוא, מה נחשב בפנים ומה בחוץ. קחו בחשבון שלכלבים נטייה לא לעשות צרכים בטריטוריה שלהם (כלומר, כשלב ראשוני, במקום שהם ישנים ואוכלים בו), ולכן כדאי לשים את המיטה, האוכל והמים של הכ
לב קרוב זה לזה, ובימים הראשונים אפילו לפזר את גרגירי האוכל על השמיכה של הכלב.
אם מדובר בגור שאינו יכול להתאפק כמעט בכלל, ולכן החלטתם להשאיר לו עיתונים כדי להקל על הנקיונות בתחילת תהליך החינוך לצרכים, חשוב להרחיק את העיתונים האלה מן המיטה, האוכל והמים. חשוב גם לזכור שעיתונים אינם מלמדים את הכלב להתאפק, אלא רק מכוונים אותו לעשיית צרכים במקום מסוים בבית.

עוד חשוב לזכור כי גם לכלבים, כמונו, יש צורך להשאיר את הבית שלהם נקי מצרכים. לכן רוב הכלבים מעדיפים ומשתדלים מאוד לעשות את הצרכים שלהם בחוץ.

עם זאת, האינסטינקט הזה לא בהכרח ימנע מן הכלב שלכם לעשות צרכים בבית, וזאת משתי סיבות:

1. מבחינת הכלב, ייתכן שהחדר שהמיטה וכלי האוכל שלו נמצאים בו הוא "הבית", ואילו המסדרון או המטבח הם כבר "בחוץ".
כדי להתגבר על כך, בימים הראשונים מוטב לשים עין על הכלב כל הזמן (במידת האפשר, כמובן), וברגע שהוא מתחיל להתרחק מה"בית" למהר לרדת איתו אל הרחוב ולהראות לו איפה הוא אמור לעשות את צרכיו.
זכרו: כשהכלב שלכם עושה פיפי בבית, מבחינתו הוא כבר עושה ב"שירותים". זו אחריותכם לעמוד על המשמר ולהכווין אותו למקום הנכון! בטווח הארוך, ההרגל הוא שיסייע לו ללמוד להתאפק ולעשות צרכים רק בחוץ.
2. לפעמים, יכולת ההתאפקות הפיזית עצמה עדיין אינה מפותחת. הדבר יכול לקרות הן אצל גורים (משום ששרירי הסוגרים עדיין אינם מפותחים לגמרי פיזיולוגית) והן אצל בוגרים (אם מעולם לא למדו להתאפק. שרירי הסוגרים הם שרירים לכל דבר, וגם את פעולתם צריך לתרגל).

לאור זאת, בתקופה הראשונה של הכלב בבית יש לקחת אותו להמון טיולים בחוץ.
אם מדובר בכלב בוגר, יש לצאת לטיול בכל ארבע שעות בימים הראשונים. לאחר כמה שבועות אפשר לצאת כל חמש שעות וכן הלאה.
אם מדובר בגור, יש לצאת כל שעתיים עם גור בן חודשיים, כל שלוש שעות עם גור בן שלושה חודשים וכו'.

חשוב מאוד: ענישה פיזית אינה מקובלת, אינה מועילה, אינה רצויה ואינה מוסרית בשום מצב ובשום מקרה.
אחת העצות הפסולות והטיפשיות ביותר שבעלי כלבים מקבלים עדיין היא "תדחפו לו את האף לפיפי והוא כבר יבין". אין לבצע זאת בשום אופן! לא, לא ולא! התוצאה היחידה של פעולה כזו תהיה כלב אומלל ומפוחד.

כלב יכול לקשר מעשה ותוצאה בטווח זמן של שלוש שניות לכל היותר.
כשמדובר בצרכים, זה אומר:
  • לשבח מאוד כשהוא עושה בטיול (רצוי בליווי של חטיפי כלבים או נקניקיות חתוכות קטן);
  • להתעלם לגמרי אם עשה בתוך הבית.
גם במקרה שתפסתם את הכלב שלכם עושה צרכים בבית, חשוב מאוד לא לנזוף בו על כך. כלב שננזף עלול להבין שאסור לו לעשות צרכים בנוכחותנו בכל מצב, ולכן לחשוש לעשות זאת גם בזמן הטיול, ואפילו גרוע מזה, ללמוד לחמוק ולהתחבא בבית לשם כך. בכל המקרים האלה, הבעיה רק תחמיר.
כדי להבטיח תהליך נכון ויעיל, חשוב גם להכיר את הכלב ולהבין באילו שעות ובאילו מצבים הוא נוטה לעשות צרכים (לרוב, חצי שעה עד שעתיים לאחר האוכל, וכן לאחר משחק ולאחר שינה). אלה כמובן הזמנים שבהם נוציא אותו לטיול מבעוד מועד, ונקטין את הסיכוי לתאונות.
במקרה של עשיית צרכים בבית, רצוי לנקות את המקום בתערובת של חומץ ומים (חמישית חומץ על ארבע חמישיות מים). אחרי השימוש בחומץ המדולל אפשר לשטוף בסבון רצפה רגיל, אך לא כזה המכיל אקונומיקה; האמוניה שבאקונומיקה קיימת גם בשתן, ומעודדת השתנה באותו מקום. חומר מוצלח לא פחות ונעים יותר לשימוש, שגם מפרק את חלבוני השתן, הוא אבקת כביסה מסוג "ביו" – ניתן לדלל גם אותה במים ולהכין מראש בקבוק שישמש חומר ניקוי לפיפי.

באופן כללי, בימים הראשונים של הכלב בבית, כדאי לקחת אותו לכמה שיותר טיולים קצרים, במסלול קבוע ולהתעכב במקומות בהם כבר עשה צרכים, בשל הנטייה לחזור ולעשות שוב באותו מקום. לא לשכוח לערוך לו חגיגה קטנה ומיידית ברגע שעושה את צרכיו.
אם עשה בבית, מומלץ לקחת את הצרכים (קקי בשקית, פיפי ספוג בעיתון) ולשים בחוץ במקום שבו אתם רוצים שיעשה להבא.


חשוב לזכור:
כלבים רבים ילמדו לעשות צרכים אך ורק מחוץ לבית אפילו בלי התערבותכם. עבודה נכונה שלכם יכולה להאיץ מאוד את התהליך הזה.

כך או כך, היו סבלנים. ההצלחה אינה מגיעה בקו ישר, אלא במגמת שיפור עם עליות וירידות. כל עוד בממוצע השבועי הכלב שלכם מראה שיפור, אתם בכיוון הנכון!

חשוב לזכור גם כי גור שטרם קיבל את כל החיסונים חשוף בחוץ למחלות. כשאתם יוצאים עם גור כזה, אל תתנו לו להתקרב לכלבים אחרים או לצרכים שהותירו מאחור. עם זאת, חשוב מאוד להוציא אותו, אפילו על הידיים, כדי שיכיר את העולם ואת האנשים, הכלבים, החתולים והמכוניות שבו. גור שלא נחשף לכל אלה כבר בגיל צעיר עלול להפוך לכלב אומלל וחששן.

דרך מוצלחת נוספת לחנך כלבלב לעשיית צרכים בחוץ היא תיחום בבית. מאחר שתיחום לא נכון יכול לגרום לכלב טראומה ארוכת טווח,
חשוב לעשות זאת רק לאחר הדרכה ממאלף/ת.
מצורפת תמ
ונה של גדר תיחום לגורים, שעשויה להועיל מאד בתהליך החינוך.




שפת גוף

שפת הגוף של הכלב מקבלת ביטוי ברור בזנב (למעלה, מאוזן, למטה, בין הרגליים, מכשכש במהירות או באיטיות), אוזניים (זקופות, שמוטות, משוכות אחורה בחשש או פונות קדימה בעניין), שפתיים (משוכות לאחור או למעלה, סגורות או פתוחות), עיניים (נעיצת מבט או הסטתו) ובמנח הגוף הכללי (רפוי, מתוח, פונה קדימה או מוכן לברוח אחורה) וכן הלאה. למדו את שפת הגוף של הכלב שלכם באמצעות התבוננות בו במצבים שונים.

האם כל כשכוש זנב הוא ידידותי?
כשכושי זנב של כלבים יכולים בהחלט להעיד על שמחה, מצב רוח משחקי והנאה, אבל לא רק. זנב מורם שנע קלות מצד לצד יכול להעיד גם על דריכוּת לא ידידותית.

כריעת משחק
כשהכלב כורע כשפלג גופו הקדמי נוטה מטה ואחוריו פונים למעלה הוא מזמין אתכם (או כלב אחר) לשחק. זה הזמן להשתולל ביחד.





ביטחון, רווחה ובטיחות

הרצועה
משאיות חולפות, זיקוקים, חתול מזדמן, כלב אחר – גם הכלב הממושמע ביותר יכול להגיב בצורה לא צפויה על גירוי פתאומי ברחוב. למה להסתכן, לצאת בלי רצועה ולהסתכן בתוצאות איומות ונוראות? ממילא הוא צועד לידכם. צאו עם רצועה והימנעו מתאונות, קנסות ואירועים מצערים אחרים.
מומלץ מאוד להשתמש ברצועה רגילה, ולא ברצועה נגללת ומתארכת ("פלקסי"). לא זו בלבד שידועים מקרים רבים של דריסה בעת הליכה עם רצועה כזו, אלא שהשימוש בה עשוי ללמד את הכלב למשוך אתכם בזמן הטיול. הוא הרי יכול להגיע לאן שהוא רוצה רק כאשר היא מתוחה. אם לא די בכך, רצועת "פלקסי" שנשמטת בטעות היא דבר מפחיד מאוד מבחינת הכלב: הידית הכבדה ממהרת אל הכלב, חובטת בו וממשיכה להכות בו בעודו נבהל ובורח בבעתה.
במקום זאת, צאו עם רצועה רגילה – והקפידו שתהיה רפויה כל הזמן. בים ובטיולים בטבע ניתן להשתמש ברצועת 10 מטרים, שאותה ניתן לקנות בכל חנות ציוד לבעלי חיים.


חדר משלו
כלבים הם חיות טריטוריאליות, והטריטוריה הביתית שלכם אינה יוצאת מכלל זה. ואולם, לטובתכם ולטובת הכלב, רצוי שגם בתוך הבית יהיה לו מקום משלו – כמו לכל יתר בני הבית. זה יהיה המקום הנינוח והבטוח ביותר בשבילו, מקום שאליו הוא יכול לפרוש ובו הוא יכול לנוח. כרית גדולה או שמיכה מקופלת באחת מפינות הסלון הן דבר מצוין. כלבים אוהבים להיות בפינתו של מקום מרכזי, כך שהם מרגישים מוגנים מצד אחד ויכולים לצפות על המתרחש מצד שני. שימו שם את האוכל, המים והצעצועים שלו.




"אנחנו רוצים לתת לו לטייל לבד, שלא יהיה כלוא בבית כל היום"

במשך אלפי שנים, בייתנו והרבענו כלבים לתפקידים רבים מספור. אף לא אחד מן התפקידים האלה כולל התמודדות עם מכוניות נוסעות, בני תשחורת מתעללים, פתיונות מורעלים או לוכדים של העירייה.
אל תתנו לכלב להסתובב לבד לעולם!


פגישה, חצי פגישה

כשניגשים לכלב לא מוכר, הושיטו את כף ידכם פתוחה אל מתחת לאפו ותנו לו לרחרח אותה. אם הוא מפגין ידידותיות, לטפו אותו בחזה. לעולם אל תיגשו לכלב זר כשידכם מונפת מעלה, תנועה שהוא עשוי לפרש כמכה מתקרבת. גם קשר עין יכול להתפרש כביטוי של תוקפנות.


משמעת מים
כלי עם מים טריים – תמיד. בחורף ובקיץ, ביום בלילה. קנו לכלב קערת מים מנירוסטה (לא מפלסטיק). החליפו את המים בכל יום ובכל כמה ימים נקו את הקערה.


כלב קשור
גם אתם ודאי מעבירים לפעמים שעות בחדר אחד ויחיד – עובדים על המחשב, קוראים, נחים. אבל אילו היו נועלים את דלת החדר הזה מבחוץ, השהייה בתוכו היתה נעשית בלתי נעימה מאוד. כך גם עם כלבים הקשורים תמידית בבית או בחצר. לצד סכנת החנק, כלבים קשורים נוטים לפתח הפרעות התנהגות על רקע התסכול שבקשירה, ובכלל זה חוסר מנוחה, פחדנות ובעיקר תוקפנות.
אם צריך לתחום את הכלב לזמן מוגבל, מכל סיבה שהיא, ניתן להשתמש בתא הטסה – אשר את תהליך ההרגלה אליו יש לבצע בליווי מאלפת או מאלף מקצועיים, כדי למנוע סבל, טראומות ובעיות התנהגות קשות בעתיד.


על כלבים וילדים

למרות שהשילוב נשמע אידיאלי, הוא לפעמים מקור להמון אי-הבנות.
בשעת משחק, ילדים נוטים לבצע תנועות חדות ולהשמיע קולות גבוהים, להסתכל היישר בעיניים של הכלב ולמשוך לו בזנב, באוזניים או בפרווה. מבחינת כלבים, כל אלה הן התנהגויות לא נעימות בפירוש, ואפילו מאיימות ממש. כלבים שלא גדלו יחד עם ילדים עשויים ממש לפחד מנוכחותם ואף לחוש צורך להגן על עצמם אם יידחקו לפינה!
לעולם אין להשאיר ילדים וכלבים לבד, ואת המפגשים ביניהם יש לתווך: יש ללמד את הילד איך לגעת בכלב ומתי להניח לו לפרוש למקום שלו, ובמקביל ללמד גם את הכלב (באמצעות עידוד, ליטוף וצ'ופרים) שקרבה לילד היא נעימה ומשתלמת. אם אתם מתקשים להבין מתי הכלב אינו נהנה מהאינטראקציה, הניחו לו לרגע וראו אם הוא מנצל את ההפוגה כדי להתרחק – או להפך, דווקא נצמד, נוגע בכם או בילד עם הכפה ואפילו יוצר קשר עין כדי לבקש עוד.



הכלב לא מרגיש טוב
חוסר תיאבון, אדישות, הידרדרות במצב הרוח ובשמחת החיים – כל אלה יכולים להעיד על בעיה רפואית. אבחון מוקדם מציל חיים. גשו לווטרינר/ית!




בילויים יחד ולחוד

בין אם אימצתם כלב רגוע כדי להתלטף מול הטלוויזיה או אם אימצתם כלב אנרגטי כדי לצאת איתו לריצות מדי בוקר, חשוב לזכור כי הכלב זקוק לאינטראקציה יומיומית איתכם – וכי לא זו בלבד שגם כלבים רגועים ועצלים אוהבים וזקוקים לפעילות גופנית מסוימת, אלא שלכלב עייף ושבע רצון לאחר פעילות נמרצת יש גם נטייה מבורכת לישון היטב במקום לפרוק את תסכולו הגופני בהרס הבית או בנביחות בלתי פוסקות.



חשיבות הטיול
הטיולים היומיים שלכם לא נועדו רק לעשיית צרכים, ולכן הם חשובים גם לכלבים שמורשים לעשות צרכים בחצר הבית. זו הדרך של הכלב שלכם לתקשר עם כלבים אחרים (ולו בהרחת השתן שהשאירו אחריהם), להכיר את הסביבה, לפרוק מתח ולהוציא אנרגיה. לצד כל זה, הטיול הוא גם הזדמנות מצוינת לפתח יחסים בריאים עם הכלב, לשמח אותו ולרכוש את אמונו.
רוב הכלבים יסתפקו בשלושה טיולים ביום – שניים מהם יכולים להיות טיולים קצרים יחסית, כרבע שעה, בעיקר כדי לעשות צרכים, והשלישי אמור להיות טיול ארוך, ולא פעם גם מהנה יותר בשביל כל הצדדים המעורבים.
זִכרו שבקיץ המדרכות לוהטות ושכפות הרגליים של הכלבים רגישות ועלולות להיכוות. נסו ללכת בשעות החום באזורים מוצלים.




גינות כלבים
גינות כלבים ייעודיות הן מקומות מצוינים להוצאת מרץ ולמפגש ומשחק עם כלבים אחרים, ומומלץ להרבות לבקר בהם – ההנאה עצומה (הימנעו מלהביא כלבים תוקפניים וכלבות מיוחמות).
ניתן לברר היכן מצויים המתחמים באמצעות אתר העירייה, או לשאול בפורום כלבים בתפוז.


ליטופים ופינוקים
רוב הכלבים אוהבים שמגרדים אותם מאחורי האוזניים ושמלטפים אותם בבטן, לאורך הגב ובחזה. רובם לא אוהבים להיות מחובקים ומורמים באוויר. לכלבים מסוימים יש רגישות מוגברת למגע, בין אם על רקע טראומה, כאב פיזי או חוסר הרגלה. כלבים שהמגע לא נעים להם עלולים לנהום. הנהמה היא כלי תקשורתי לגיטימי, בדומה להרמת קול מתונה אצלנו – זו דרכו של הכלב להגיד מה לא נעים לו.
חשוב מאוד לא להגיב על הנהמה באגרסיביות משלנו: היא הרי סימן חשוב גם בשבילנו, ויכולה למנוע הסלמה לא נעימה של הסיטואציה. בין היתר היא מלמדת אותנו להפסיק לעת עתה עם ההתנהגות שאינה נעימה לכלב, ובשלב הבא ללמד אותו ליהנות מן המגע הזה (באמצעות קישור שלו לצ'ופרים טעימים) ואולי גם להגיע לווטרינר כדי לפסול היתכנות של בעיה רפואית.
בכל מקרה, אם ההתנהגות הכרוכה בנהמה חוזרת יותר מפעם אחת, יש להתייעץ מיד עם איש או אשת מקצוע ולהכין תוכנית עבודה.
כמו כן, בזמן מגע עם הכלב (עם נהמה או בלעדיה), הימנעו מלסגור את פיו ומלהפוך אותו על גבו. מבחינתו, זו עלולה להתפרש כפעולה עוינת.


האם חשוב לדבר עם הכלב?
כלבים, אפילו יותר מבני-אדם, הם חיות להקה מובהקות. הם זקוקים לחברה, לתקשורת וליחס. אף שאינם מבינים שפת בני-אדם, הם מבינים היטב את נימת הדיבור ולכן אפשר וגם רצוי לשוחח איתם – רק לא לצפות שיענו.


"אנחנו נוסעים לחופשה. מה עושים עם הכלב?"
ישנן כמה אפשרויות: דוגיסיטר שיתארח בביתכם ויטפל בכלב, פנסיון כלבים (חפשו כזה המופעל על ידי אנשים המבינים ואוהבים כלבים, ומבטיחים לכל כלב חדר משלו, חצר למשחק וטיולים ויותר מכל בטיחות, כלומר, גדר היקפית הרמטית), פנסיון ביתי (אדם המארח כלבים מעטים בביתו, תמורת תשלום). אם תבחרו בפנסיון, חשוב לבקר בו עם הכלב לפחות פעם אחת יחד. אם אתם נופשים בארץ, יש לא מעט צימרים המארחים גם כלבים – תוכלו לתכנן מראש את חופשתכם כך שהכלב יוכל להצטרף אליכם ולנפוש עמכם.


בהצלחה!
כל הזכויות שמורות © | עיצוב: פיגמנט | בניית אתרים: TQ-Soft |