הפניה למדריך פייסבוק המרכז המון מידע וקישורים למציאת כלב אבוד - כאן

הפנייה לאתר פט נט, מאפשרים העברת פרטי הכלב האבוד אל מעל 2000 מרפאות וטרינריות לאיתורו - כאן 

 

 
מדריך קצר שיסייע למצוא את הכלב/חתול האובד
 
 רגע אחד של חוסר תשומת לב, דלת פתוחה שהייתה אמורה להיות סגורה ועוד סיבות רבות ומשונות, שלכולם סוף דומה ועצוב - הכלב נעלם! מה עושים? למי פונים? איפה לחפש ואיך זה קרה? 
 קראו בעיון או בקרו בקישור שלמעלה ואנו מקווים שזה יעזור למצוא את החבר הכי טוב שלכם :
בהצלחה!  
 
 השעות הראשונות 
 
בשעות הראשונות קיים הסיכוי הרב ביותר למציאת ה"אבידה". לא כל כלב שנעלם  הוא בחזקת "נגנב" וחשוב להתחיל לחפש ברגע בו הבחנתם שהכלב איננו, התחילו לחפש אותו. חבל גם להפסיד זמן יקר בשכנוע עצמי ש"הוא בטח תיכף יחזור". כלב מבוהל יכול תוך שעה לעבור קילומטרים רבים בריצה. רוב הכלבים הולכים לאיבוד בשעת הטיול היומי. משחררים אותם והם רצים אחרי חתול, משחקים עם כלב אחר, הולכים אחרי ריח של נקבה מיוחמת או נבהלים מרעש של מטוס או משאית שמורידה הילוך. כך או כך התוצאה היא איבוד קשר עין עם הכלב. התחילו במקום האחרון בו ראיתם אותו וקראו לו בשמו או בשריקתו. חפשו ב"מעגלים" והרחיבו אותם. יתכן שהכלב ברח מהגינה לאחד הרחובות ואיבד את חוש הכיוון. לחיפוש זה, קרוב ככל הניתן לשעת האבוד, ישנה חשיבות עליונה. החיפוש יכול להסתיים אחרי מספר דקות והכלב ישוב במה שאולי יראה לנו כהיסטריה מיותרת אולם באותה מידה זו יכולה להיות הפעם האחרונה שבו נראה אותו לתקופה ארוכה, אם בכלל. זכרו שלא תמיד אנשים שמוצאים כלב גם רוצים להחזיר אותו או יודעים למי להחזיר אותו. אולי הם לא גנבי כלבים בהגדרה אבל אתם כבר לא תמצאו את כלבכם היקר. מומלץ לחפש בסביבה הקרובה בעזרת קטנוע, אופניים או אפילו כלי רכב שיאפשר לכם לסרוק שטח גדול ככל הניתן. לא מצאתם את הכלב בשלב הראשון וזה הזמן לעבור לשלב השני.  
 
"תפוצת נאטו" 
 
ראשית - היכנסו למאגר השבבים הארצי ובידקו את אמיתות הפרטים, אם אינם נכונים עדכנו אותם 
הודיעו על אובדן הכלב למספר גדול ככל הניתן של אנשים וגופים. עדכנו את החברים או השכנים ותשאלו אנשים (רצוי בעלי כלבים שתפגשו ברחוב, הם פשוט יותר מודעים לנושא) אם נתקלו בכלב. הכינו מודעה (מצורפת דוגמה בהמשך) ושלחו אותה לגורמים הבאים:  
 
מרפאות וטרינריות –בין אם מישהו מצא את הכלב ומחפש את בעליו ובין אם לאו, קיים סיכוי סביר להניח שהוא יגיע לוטרינר. אם מדובר באדם המעוניין להחזיר את הכלב הוא יודיע על כך לוטרינר מתוך ידיעה שהודעות על העלמות מגיעות לוטרינרים. גם במקרה שהמוצא הלא ישר מעוניין להחזיק את הכלב הוא יקח אותו לוטרינר כדי שזה יבדוק את מצבו הכללי ויתן לו חיסון במידת הצורך. חשוב לידע כמה שיותר וטרינרים ומרפאות על האבידה ורצוי לשלוח להם מודעה בפקס כדי שיתלו על לוח המודעות שלהם.  
 
עמותות –קימות מספר עמותות אשר אנשים אשר מצאו כלבים מביאים אותם לשם. מספר העמותות אשר קולטות כלבים אינו רב וחשוב לידע אותם באמצעות הודעה טלפונית ושליחת מודעה. כמו כן צריך להגיע לימי האימוץ (בעיקר בסוף שבוע) ולשים לב. יתכן שהמוצא יגיע לשם כדי למסור אותו לאימוץ.  
 
הסגרים –עובדי הרשויות המקומיות אוספים כלבים משוטטים אל ההסגרים העירוניים. הגיעו אל ההסגרים שבסביבתכם, תלו מודעה על הלוח ועברו בין התאים, לראות אם כלבכם הובא לשם. חשוב לעבור מדי יום בהסגרים מאחר ובכל יום מגיעים לשם כלבים חדשים. כלב חייב להשאר בהסגר העירוני לפחות 10 ימים ואסור למסור אותו משם לשום גורם (מאמץ, עמותה, ניסויים חס וחלילה וכו') כך שלפחות בשבוע הראשון חשוב לעבור שם מדי יום.  
 
כלביות– ישנם לוכדים פרטיים המועסקים על ידי רשויות מקומיות. לוכדים אלו פועלים משני צידיו של החוק ומאחר והם מקבלים תשלום לפי לכידות הם אינם בוחלים באמצעים להגדיל את הכנסתם. ידוע כי הם נוהגים לפתות כלבים לצאת מתוך החצר ואז לתפוס אותם. לוכדים אלו מקבלים גם תשלום יומי על החזקת הכלבים ה"משוטטים" במשך שבועיים. מאחר וכך אין להם עניין לידע את בעלי הכלבים שהאבידה נמצאת אצלם כי הם יפסידו כסף. עברו בכלביות אלו מתא לתא כל יום בשבועיים שלאחר אובדן הכלב. לצערנו אחרי שבועיים הרשות לא משלמת יותר על החזקת הכלב ואז הם מומתים, נזרקים אי שם או נמכרים למעבדות ניסויים. בררו ברשות המקומית באזור מגוריכם, עם איזה לוכדים או כלביות פרטיות הם עובדים וגשו לשם ללא דיחוי.  
 
בלשי חיות - זוכרים את ג'ים קרי בתפקיד בלש החיות? ובכן גם בארץ קימים מספר אנשים אשר מקצועם הוא לחפש חיות שהלכו לאיבוד. בלשי החיות נמצאים בקשר יומי עם כל הכלביות, מרפאות, עמותות, הסגרים, לוכדים וכו'. אנשים אלו מתפרנסים ממציאת הכלבים ולכן הפנייה אליהם כרוכה בתשלום. לא תמיד הם מוצאים את הכלבים אבל הרבה פעמים כן ואם מיציתם את האפשרויות העצמיות בחיפושים, שווה בהחלט לפנות לעזרה מקצועית.  
 
מודעות 
 
השלב הבא לאחר שהודענו בטלפון לכל מי שאפשר על האבידה, עוברים לשלב תליית המודעות. הכינו מודעה במספר רב ככל האפשר של עותקים וצאו לדרך, מצויידים באקדח סיכות (לעצים וללוחות המודעות) או סרט דביק (לחלונות ראווה וכו').  
 
מה לכתוב 
 
המודעה צריכה להיות מנוסחת בקפידה ובולטת. כותרת המודעה צריכה להיות "אבד" (או כמובן "אבדה") בגדול. אנשים המעונינים לעזור מזהים מודעות אלו ומתקרבים כדי לקרוא את הפרטים.עוד צינו במודעה את האזור בו נעלם הכלב ואת התאריך, את גזע הכלב ותאור כללי (צבע, גודל וגיל). אל תנדבו מידע במודעה לגבי סימנים מיוחדים של הכלב. פרטים אלו עלולים לשמש אנשים אחרים שידרשו את הכלב וידעו לתאר את הפרטים שמסרתם. כשמישהו ימצא את הכלב ויבקש מכם פרטים תדעו אתם ורק אתם לתת אותם. אנשים רבים כותבים שהכלב חולה וזקוק לטיפול תרופתי, אולי כדי להרתיע את מי שגנב את הכלב או לפנות אל מצפונו, אולם פטנט זה כבר נשחק וכולם מכירים אותו. לא זה מה שיגרום לגנב להחזיר את הכלב. מה שכן יכול לדרבן הוא הכרזה על מתן פרס כספי למוצא. עוד ניתן להוסיף הוא שהכלב מסורס או שהכלבה מעוקרת. מי שגונב כלב גזעי במטרה לעשות ממנו כסף באמצעות הרבעה או המלטות יאבד את עינינו בחיה. ניתן להוסיף תמונה אבל הכי חשוב זה לציין את מספרי הטלפון בהם ניתן להשיג אתכם, רצוי כמה מספרים כדי שיהיה קל לאתר אתכם. את המודעה צריך לתלות באיזור בו אבד הכלב ובשכונות הקרובות. את המודעה רצו לתלות במקומות בולטים. מספר רב ככל הניתן של מודעות יגביר את הסיכוי למציאת האבידה.  
 
אמצעי מניעה 
 
האמצעי הפשוט ביותר למציאת הכלב עולה שקלים בודדים. תגית אשר עונדים על הקולר ובו רשום מספר הטלפון שלכם הוא הדבר הכי יעיל ופשוט. אנשים שימצאו את כלבכם, כל שיצטרכו לעשות הוא להסתכל על מספר הטלפון שעל התגית ולהתקשר אליכם. כמובן שחשוב הקולר עצמו ואם לא שמתם תגית, תדאגו לפחות שלכלב יהיה על הקולר את הרישוי העירוני. גם באמצעות המספר העירוני ניתן לאתר את הבעלים של הכלב אלא שהליך זה מסורבל יותר. ד"ר שיינר למשל מרמת גן נוהג להדביק על צידה השני של תגית החיסון העירוני את מספר המרפאה שלו למקרה של מציאת הכלב. במרפאה כבר יעשו את הקשר עם הבעלים.  
 
שבב אלקטרוני –לצערנו, עדיין אין חוק המחייב את כל הרשויות להשתמש בשבב וגם פוליטיקה וכסף מונעים את המעבר הארצי לשיטה. מדובר בקפסולה זעירה המוחדרת באמצעות זריקה מתחת לעור. השבב אינו מפריע לכלב וניתן באמצעות קורא שבבים לקבל את פרטי הבעלים. הבעיה בשיטה זו שלא בכל מרפאה או כלבייה יש קורא שבבים. אין מרכז מידע ארצי המרכז את כל מספרי השבבים ולא כל קורא שבבים יודע לקרוא את כל השבבים הקימים בשוק. עדיין, שווה להחדיר שבב לכלבכם, שיהווה סימן זיהוי ודאי במקרה הצורך.  
 
תמונות –הקפידו להחזיק ברשותכם תמונות עדכניות של הכלב/כלבה. התמונות יעזרו לכם להוכיח את בעלותכם על הכלב וכן תוכלו להוסיף את התמונה למודעה שתדפיסו. אין טעם לשים תמונה של כלב בוגר מהתקופה בה היה גור, לכן בכל שלב בהתפתחותו של כלבכם תקפידו לצלם אותו גם תמונה כללית וגם תמונת פנים.הטבע "דואג לסמן" בעצמו את בניו. לכל כלב ישנם סימנים מזהים וחשוב לצלם גם אותם. "גרביים" לבנות או שחורות על הרגליים, כתם סביב העין או על הגב בצבע השונה מהצבע השולט, "דוגמא" על הזנב או כל דבר אחר שיוכל לזזהות ולהבדיל את כלבכם ולהוכיח למי שצריך שזהו כלבכם. דאגו שהסימנים המיוחדים יונצחו אף הם בתמונות.  
כל הזכויות שמורות © | עיצוב: פיגמנט | בניית אתרים: TQ-Soft |